פְּתַח בֵּיתְךָ לַטּוֹרֵף
וְיָאִיר עֵינֶיךָ כִּכְלוֹת הָאוֹר
קְרַע אֶשְׁנָב לַמַּבּוּל
וְיָבוֹא בְּדָמְךָ וְהָיָה לְמִסְתּוֹר
כִּכְלוֹת שְׁנוֹת־נֹחַ
וּמִשְׁקוֹ עַל הַיָּם.
גַּם אֲנִי בִּבְשָׂרִי הָרָע
הַמְקַדֵּם שְׁנוֹתָיו בַּבֹּקֶר
הִקְצַבְתִּי מַחֲבוֹא לַסַּעַר.
תֵּבַת הַגּוּף סְגוּרָה.
כָּל הַמַּבּוּל בַּכְּלוּב.
רֶגַע לִפְנֵי כְּלוֹת הָאוֹר
אֵרֵד וְאֶפְתַּח.
וְנֹחַ סוּמָא יִתְפַּקַּח.
במהלך תפילת ראש השנה האחרון עלו בראשי שתי תובנות בעניין מערכת היחסים הסבוכה שבין יהדות ישראל ויהדות התפוצות. התובנה הראשונה הייתה שלאורך כל התפילה הארוכה
אתה שר צעיר וחדש, גר בחנתון ואיש ימין… מהיכן באת? ספר מעט על עצמך. בעליה לתורה אומרים: יעמוד עמיחי בן איתן וקמיל – הכול
אנו מודים לקרן ד. דן ובטי קאן על תמיכתם בהוצאת כתב העת.
With thanks and appreciation to the D. Dan and Betty Kahn Foundation for supporting this project.
