קופסה שחורה

זְמַן קִנֵּן עַל עֵץ, וְנִקֵּר בְּנוֹצוֹתָיו. 
עַל אַף הַיְּדִיעָה, אֵיזוֹ הַפְתָּעָה לִשְׁעֹט אֶל
הַתְּהוֹם
לִפְנוֹת יָמִינָה! (צָעַק אֶחָד)
שְׂמֹאלָה, שְׂמֹאלָה! (תָּבַע אַחֵר) 
בְּמַקְבִּיל עָלָה 
מִלְּמַטָּה קוֹל 
שֶׁדָּחַק לִפְעֹל מַהֵר
וְהֵד לָפַת אֶת הָעוֹלָם: לִשְׁבֹּר כִּוּוּן, לִשְׁבֹּר-בּוֹר-בּוֹר
(הָיְתָה תְּחִנָּה בְּגוֹן קוֹלוֹ) וְגַם עוֹד צְעָקָה, שֶׁלֹּא.