כַּמָּה שָׁעוֹת אוּכַל לְהַמְשִׁיךְ כָּךְ
לִשְׁכַּב עַל הַגַּב בְּבֵית מָלוֹן בְּמַעֲלֵה הַשְּׁבִיל
מוטלת לְבַדִּי עַל אִי בְּסוֹף הָעוֹלָם וְאֵין פֹּה אִישׁ
שֶׁיַּגִּיד לִי בְּעִבְרִית
מָה אֲנִי עַכְשָׁו.
קוֹלוֹת נָשִׁים מִצַּמְּרוֹת הָעֵצִים
וְקוֹלוֹת גְּבָרִים מִקַּרְקָעִיּוֹת הַיָּם מְשׂוֹחֲחִים
במרפסות הַשְּׁכֵנוֹת
וַאֲנִי צְרוֹר פְּחָדִים,
גָּבִישׁ בַּלָּהוֹת טָהוֹר.
במהלך תפילת ראש השנה האחרון עלו בראשי שתי תובנות בעניין מערכת היחסים הסבוכה שבין יהדות ישראל ויהדות התפוצות. התובנה הראשונה הייתה שלאורך כל התפילה הארוכה
אתה שר צעיר וחדש, גר בחנתון ואיש ימין… מהיכן באת? ספר מעט על עצמך. בעליה לתורה אומרים: יעמוד עמיחי בן איתן וקמיל – הכול
אנו מודים לקרן ד. דן ובטי קאן על תמיכתם בהוצאת כתב העת.
With thanks and appreciation to the D. Dan and Betty Kahn Foundation for supporting this project.
