לפני תשעה חודשים הרגשנו שהקרקע רועדת מתחת לרגלינו. התפרעויות שהחלו במסגד אל-אקצא המשיכו במטח רקטות מרצועת עזה והתפשטו למהומות בערים מעורבות בארץ, במקביל למבצע "שומר החומות" בעזה. גם באזור שלנו היו אירועים אלימים בכפרים הערביים, ואנו, כחלק מאנשי חנתון ותושבי הסביבה, השתדלנו לקחת חלק במפגשי הידברות. רבים חשו שמרקם היחסים שעמלו לטוות לאורך שנים – נקרע, אולי אף אינו בר-תיקון.

מייד עם תום המהומות התחלנו לעבוד על הגיליון הזה, מתוך תפיסה נחושה ומלאת תקווה שאפשר לשבור את החומות שגבהו בין יהודים לערבים בארץ, ולא להוסיף עליהן שורת לבנים נוספת.

השתדלנו להביא בגיליון את קולות האנשים והנשים שחוו את המהומות, יחד עם מחשבות ותובנות להווה ולעתיד הקרוב. בחרנו הפעם גם להציג כמה יוזמות של עשיה בתחום היחסים בין יהודים לערבים. מצאנו שהצורך בהיכרות ובלמידה הדדית של שפה ותרבות חורז רבים מהמאמרים, ולוואי שנוכל לתרום לכך הן בגיליון זה והן בפעילות מכוונת בתחומים אלו בהמשך.

הגיליון החמישי של מצפה רואה אור לקראת ט"ו בשבט, חג הצמיחה וההתחדשות. המחלוקת העצומה שהתפרצה אל פני השטח במהומות תשפ"א, מקבלת בהקשר לחג הנטיעות היבט נוסף מדברי ר' נחמן מברסלב:

על ידי המחלוקת שחולקים על האדם, עושים לך טובה; כי על ידי זה יכול לגדול ולצמוח. כמו שנוטעים גרעין בארץ; אם הייתה כל הארץ הדוקה יחד, לא היה אפשר שיגדל ויצמח מהגרעין אילן, ובהכרח שתחלק הארץ קצת, כדי שיהיה מקום לאילן להתגדל. כמו כן על ידי המחלוקת שחלוקים, על ידי זה נותנים לך מקום להתגדל ולצמוח.

אנחנו חלוקים לא רק בין ערבים ליהודים, אלא גם בעמדות בתוך החברה היהודית. ר' נחמן מציע לנו לראות את פוטנציאל הצמיחה שטמון בכל מחלוקת – הרווחים שבינינו יוצרים מקום לגדילה ולהתפתחות. למעשה זה מה שאנו חוגגים בט"ו בשבט, באמצע החורף – האילנות כומסים בתוכם את הניצנים שיפרחו ויבשילו לפירות. ואף שאנו עדיין לא רואים זאת בעינינו, אנו מאמינים שהפריחה תגיע, ואנו חוגגים את התקווה ואת היכולת שתתגלה ותצא לאור.

ט"ו בשבט שמח וקריאה נעימה!

קרה או לא קרה? ההיית או חלמנו חלום? כך נשאל את עצמנו בהשתאות אחרי ימי הסגר של מגפת הקורונה.

כך גם מקובל לשאול על מיתוסים, שהם סיפורים מכוננים בתרבויות שונות, כולל זו שלנו. אבל אולי זו לא השאלה הנכונה, שכן אם אכן קרו הדברים בדיוק כמסופר, הרי שהם היסטוריה ולא מיתוס. אז מה הופך מיתוס לכזה? האם הוא חייב להיות סיפור, אגדה, לא אמיתי? או שהאמון שלנו במעשה והחזרה אליו שוב ושוב הופכות אותו מהיסטוריה למיתוס?

גיליון זה מציע להתבונן על מיתוסים בתרבותנו – היהודית והציונית, ולשאול מה משמעותם בשבילנו היום. האם אנחנו רוצים לערער על תקפותם במבט מפוכח ורציונלי, או דווקא לחזור אליהם ולהבין את תפקידם ככאלה שמכוונים אותנו לחזון מלכד, למשמעות ולעשיה ראויה הנשענת על הערכים שהם משקפים ומטמיעים בנו? מאמרי הגיליון ישאלו גם מה עושים כאשר אנחנו מזהים פער בין אותם ערכים ובין ערכינו היום.

מיתוס הוא סיפור מכונן בעל חשיבות תרבותית, חברתית, פסיכולוגית או דתית עבור החברה המאמינה בו, מעבר לשאלת המהימנות ההיסטורית שלו. גם לחברה היהודית והישראלית יש מיתוסים מכוננים, אשר חלקם נופצו במהלך השנים. נדמה שבתקופתנו אנו נוכחים בחזרתו של המיתוס לשדה החברה והתרבות הישראלית. בעידן שבו "הכל נרטיבים" – ה'סיפור' מקבל מקום מחודש שיכול להשפיע במגוון נתיבים.

בגיליון נרצה לבחון את קיומם, משמעותם והשפעתם של מיתוסים מבחינה אישית, תרבותית, חברתית, לאומית, פוליטית וחינוכית.

מצפה הוא מקום גבוה שממנו אפשר להשקיף למרחק. בחרנו בשם זה לכתב העת החדש של מדרשת חנתון כי דרכו אנחנו מבקשים לשלב בין המבט הצופה למרחוק ובין זה הפוסע על קרקע המציאות. מִצְפֶּה שואף להיות בית לרב-שיח רוחני ואינטלקטואלי חי ונוגע בסוגיות חיינו בישראל, תוך התמקדות בתחום החינוך לחיים יהודיים רבגוניים, הומניסטים וציוניים, ברוח מדרשת חנתון. מִצְפֶּה הוא גם ראשי תיבות של מנהיגות, ציונות, פלורליזם והומניזם – אבני היסוד של מדרשת חנתון, אותן אנחנו מבקשים לבנות נדבך על-גבי נדבך לבית מעורר תקווה בהווה חיינו המורכב ולמען העתיד.

הגיליון הראשון רואה אור בימי ראשית השנה, בהם מצוין גם יום הרצחו של גדליה בן אחיקם בצום גדליה. מצפה הייתה מקום מושבו של גדליהו בן אחיקם שנרצח לאחר חורבן בית המקדש הראשון וירושלים בידי הבבלים. יש המציינים בתאריך זה גם את רצח יצחק רבין, בגלל סמיכות התאריך והסמיכות הרעיונית, הנוגעת לעומק המחלוקות בעם ישראל ולדרכי ההתמודדות איתן. דרכים רבות נפרצו מאז רצח ראש הממשלה, וביניהן הקריאה להכלת ריבוי דעות ולהכרה בקיומם של גוונים שונים בעם היהודי. הכלה מבקשת מתינות ואורך רוח, ומתרחקת מקיצוניות רעיונית ומעשית. מתוך כך עולה השאלה האם יש מתינות בוערת? האם אפשר להחזיק בדעות מתונות ובה בעת לקדם אותן ולפעול למימושן בלהט, או שרק בעלי דעות קיצוניות פועלים מתוך בערה פנימית ובלהט, איך אפשר לחנך למחויבות ולהתמסרות בעולם ליברלי ופוסט-מודרני, מהי אמת מורכבת ואיך אפשר לחנך אליה בלהט – לשאלות אלה בחרנו להקדיש את הגיליון הראשון.

המאמרים שבגליון מאירים את הנושא מעולמות החינוך, החיים היהודיים, החברה ואף הפוליטיקה, ומציעים לו מענה מנקודת המבט המתונה, הבוערת מתוכה בלהט אמיתי. אתם מוזמנים לשוטט בהם בנחת, ואם הם מציתים בכם בערה – נשמח לתגובותיכם!