. הוֹ! בְּכוּ בַּעֲבוּר אֵלֶּה שֶׁבָּכוּ עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל,
מִקְדְּשֵׁיהֶם שְׁמָמָה, אַדְמָתָם חֲלוֹם אָבֵל;
בְּכוּ עַל נֵבֶל יְהוּדָה, עַל שִׁלְדָּתוֹ הַשְּׁבוּרָה;
קוֹנְנוּ – מִשְׁכַּן אֱלֹהֵיהֶם הָפַךְ מִשְׁכַּן כְּפִירָה!
וְהֵיכָן תִּרְחַץ יִשְׂרָאֵל כַּפּוֹת רַגְלֶיהָ שׁוֹתְתוֹת הַדָּם?
וְאֵימָתַי שִׁירֵי צִיּוֹן שׁוּב יֶעֶרְבוּ בִּמְתִיקוּתָם?
וּנְעִימַת יְהוּדָה מָתַי שׁוּב תִּנְעֲמִי
לַלְּבָבוֹת שֶׁפִּזְּזוּ לְקוֹלֵךְ הַשְּׁמֵימִי?
שְׁבָטִים מַרְחִיקֵי נְדֹד וּתְשׁוּשֵׁי כֹּחַ,
אֵיכָה תָּפוּצוּ לְכָל עֵבֶר וְתִמְצְאוּ מָנוֹחַ!
לְיוֹנַת הַבָּר הַקֵּן, לַשּׁוּעָל – הַמְּאוּרָה,
לְעַמֵּי תֵּבֵל אַרְצוֹתֵיהֶם – לְיִשְׂרָאֵל אַךְ קְבוּרָה!
