מתינות בוערת — היש דבר כזה? מילה אחת פירושה איזון, מילה שנייה מבטאת טבע
שיוצא מאיזון — הילכו שניהם יחדיו… "הֲיֵלְכוּ שְׁנַיִם יַחְדָּו בִּלְתִּי אִם נוֹעָדוּ"?
מה מושך יותר — אדם להוט או דיבור מתון? ומה מרחיק יותר? האם אמירות מתונות במהותן יכולות לייצר תחושת מחויבות ושותפות? מה מעורר בי להט?
אם העולם המודרני והמנוכר הוא הפריזר, הקיצונים ינצחו בכל פעם. הם פשוט לוהטים
מדי. אז מה ניתן לעשות כדי לחנך למתינות?
מהי "דרך האמצע" במסורת היהודית, ולמה היא חיונית היום? ׀ שלוש טענות אפשריות נגד "דרך האמצע", ומענה עליהן ׀ כיצד לחזק את "דרך האמצע" בארץ
תשומת הלב למצב החירום התמידי של מדינת ישראל, אין בה רק עדות לסכנה השבה ומבצבצת על קיומו של מנהל תקין המחויב לזכויות אדם; היא גם
המתח בין שמרנות לליברליזם, ההבנה שהקצנה של שניהם היא מסוכנת, והתפקיד שממלאת הדת במערך הזה — הם הזמנה לחשיבה מחודשת בתחום של התאולוגיה הפוליטית —
הכנסת יסודות החשיבה הקווירית אל השיח הכללי יכולה לשמש כגורם מרפא לשיח, שכן הוא איננו דורש מן התודעה להגדיר את עצמה בהתאם להבניות המגדריות. בשיח
הרוב השקט אינו מקבל את תשומת הלב הראויה לו ואינו מוערך דיו. הרוב השקט אינו משנה מציאות בכך שהוא בועט בדלי; הוא משנה את המציאות
יש צורך בלימוד שפה מסעירה – בין אם מדובר בקמפיין פוליטי ובין אם מדובר בתפילה או בלימוד – שפה שמפעילה את הרוח והנשמה בלי פחד,
העיסוק של בובר בתחיית האדם, ברנסנס יהודי, ובהמשך בהומניות עברית, נבע ממחויבות עמוקה לתרבות היהודית ולתנועה הציונית ומתחושה של שליחות, שבשלבים מסוימים התבטאה בדאגה ובדחיפות.
אנו מודים לקרן ד. דן ובטי קאן על תמיכתם בהוצאת כתב העת.
With thanks and appreciation to the D. Dan and Betty Kahn Foundation for supporting this project.
