במהלך תפילת ראש השנה האחרון עלו בראשי שתי תובנות בעניין מערכת היחסים הסבוכה שבין יהדות ישראל ויהדות התפוצות. התובנה הראשונה הייתה שלאורך כל התפילה הארוכה
נקודות מבט שתי חוויות השפיעו עליי בהבנת האתגר הגדול, המורכב ובעל המשמעות העצומה של יחסי ישראל ויהדות ארה"ב. אמנם היו אלה אירועים קיצוניים למדי,
אתה שר צעיר וחדש, גר בחנתון ואיש ימין… מהיכן באת? ספר מעט על עצמך. בעליה לתורה אומרים: יעמוד עמיחי בן איתן וקמיל – הכול
בדברים הבאים אנסה לומר משהו מנקודת מבטו של אדם המעורב ראשו ורובו בעולם הרבני האמריקאי – רוצה לומר, ביהדות בדרך שבה היא באה לידי ביטוי
באוגוסט האחרון הייתה לי הזכות להשתתף בכינוס בינלאומי שנערך בבאזל שבשווייץ לציון 125 שנה לקונגרס הציוני הראשון. היה זה אירוע מרגש ומפעים. יותר מאלף איש
משבר הכותל כהפתעה בסיסית ביחסי ישראל והתפוצות לפני כחמש שנים, בבוקר 25 ביוני 2017, ביטלה ממשלת ישראל את מתווה הכותל, שנועד להסדיר תפילות שוויוניות
היה זה אביב 2002, שנתי השניה בקולג'. מאורעות האינתיפאדה השניה הלכו ונפרשו לנגד עיניי במהדורות החדשות ומילאו אותי בעתה. האווירה בקמפוס התדרדרה במהירות; המקום הפך
בני אדם הם יצורים שמפרשים. אנחנו חווים את העולם דרך חיפוש הקשר בעל משמעות. אנחנו שואפים למסגרת פרשנית אחת שיש בה חוקיות והיגיון פנימי ביחס
נולדתי בגואטמלה סיטי, בירת גואטמלה, למשפחה "מעורבת" אשכנזית-ספרדית. הוריי היו חברים מן המניין בבית הכנסת הרפורמי, והיינו קשורים גם לבתי כנסת אורתודוכסיים; אני זוכרת היטב
יֵשׁ אָדָם מַרְחִיק נְדוֹד הָלוֹךְ וָשׁוֹב בְּתוֹךְ הַבַּיִת וְהוּא עוֹתֵר שֶׁיִמָּצֵא לוֹ אָדָם לְדַבֵּר כְּדֵי שֶׁיִהְיֶה בְּמָקוֹם אַחֵר שֶׁתִּקְרַת הַמִּשְׁכָּן תַּפְסִיק לִשְׁקֹעַ וְהַרִצְפָּה לְרַגְלָיו לֹא
אנו מודים לקרן ד. דן ובטי קאן על תמיכתם בהוצאת כתב העת.
With thanks and appreciation to the D. Dan and Betty Kahn Foundation for supporting this project.
