אשליית הלאום היחיד במציאות דו-לאומית
אחד המוקשים הנפוצים בסיקור של החברה הערבית בישראל הוא השימוש במונחים לא נכונים, שעלולים לפגוע בכבודם של המסוקרים. בחברה הישראלית היהודית, ולרוב גם בתקשורת העברית,
אחד המוקשים הנפוצים בסיקור של החברה הערבית בישראל הוא השימוש במונחים לא נכונים, שעלולים לפגוע בכבודם של המסוקרים. בחברה הישראלית היהודית, ולרוב גם בתקשורת העברית,
ב-15.1.21 הופיעה באתר ynet כותרת בזו הלשון: "'מתקן כליאה למסרבי חיסון' נבנה בתל אביב? בעיריה נאלצו להכחיש". הצורך בהכחשה עלה אחרי שהעיריה הוצפה בפניות מאזרחים
1
בסיפור המוכר של הנס כריסטיאן אנדרסן, "בגדי המלך החדשים", מסופר על מלך אשר היה עסוק אך ורק בלבישת בגדיו ובהצגתם ולא בשום דבר אחר. כאשר
גדי טאוב הוא פובליציסט וסופר ישראלי, דוקטור להיסטוריה של ארצות הברית, מרצה בכיר באוניברסיטה העברית בירושלים במגמה לתקשורת ומדיניות ציבורית, ומהמבקרים הבולטים של הפוסט-מודרניזם בישראל.
הימים ימי קורונה. בישראל ובעולם כולו יש ניסיונות מגוונים של ממשלות להתמודד עם הסכנה. אחת הפרקטיקות המרכזיות להתמודדות היא שימוש בקטגוריה המשפטית של "מצב החירום".
לִפְנֵי אוֹתוֹ אֶחָד, שֶׁהוּא מְקוֹר תִּקְוָתֵנוּ, נִצְנוּץ הָאוֹר מִבַּעַד לַאֲפֵלָה, אָנוּ מוֹחִים עַל צַעַר הַחַיִּים. אָנוּ מְשַׁוְּעִים בִּכְאֵבֵנוּ וּבְזַעְמֵנוּ. מוּבָן לָנוּ הַצֹּרֶךְ בְּהַסְתָּרַת הָאוֹר, וְאַף
ארבעה ימים לאחר ה' באייר תש"ח הוכרז במדינת ישראל מצב חירום, במטרה לתת לממשלה כלים מיידיים ויעילים על מנת להתמודד עם האיום על עצם קיומה
מסות של גויים במדינת היהודים סמוך לתחילת העשור השלישי של האלף השלישי, בשבוע הראשון של שנת 2020, פורסמו ברבים דבריו של הרב הראשי לישראל, הרב
אני מבקש בראשית דבריי לחזור מאה שנה לאחור, לסוף 1919 – ראשית 1920: העולם היה כמרקחה, יחסי הכוחות בין המדינות נמצאו בתהליך שינוי; העתיד יהיה
"אֱלֹהִים בְּאָזְנֵינוּ שָׁמַעְנוּ אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ פֹּעַל פָּעַלְתָּ בִימֵיהֶם בִּימֵי קֶדֶם" (תהילים מ"ד ב). פסוק זה הפותח את התיאור ההיסטורי הנדון במזמור מ"ד בתהילים, ופסוקים
אנו מודים לקרן ד. דן ובטי קאן על תמיכתם בהוצאת כתב העת.
With thanks and appreciation to the D. Dan and Betty Kahn Foundation for supporting this project.