מְחִצָּה

לַפַּחַד הַזֶּה

יֵשׁ מָקוֹם שָׁמוּר

הוּא נוֹשֵׁב בְּתוֹכִי

בְּעִקָּר בַּחֹרֶף,

בְּעִקָּר כְּשֶׁהַבַּיִת רֵיק

הוּא אוֹמֵר:

הָיָה זְמַן שֶׁבּוֹ לֹא הָיָה לָךְ מָקוֹם בָּעוֹלָם

לַחֲזֹר אֵלָיו

לְהַנִּיחַ רֹאשׁ מְלוּטָּף עַל הַכָּרִית.

הָיָה זְמַן שֶׁבּוֹ הִבַּטְתְּ בָּרְאִי וְרָאִית

אֲחֵרִים

בֵּינֵךְ לְבֵּינֵךְ מְחִצָּה גְּדוֹלָה.

וְהַיָּמִים הֵם מַאֲבָק

לֹא לַחֲזֹר אָחוֹרָה.

*

אַל תַּהֲפֹךְ אֶת זֶה לִבְדִיחָה,

זֶה נָכוֹן. בְּכָל רֶגַע אֶפְשָׁר לָמוּת.

תִּרְאֶה אֶת נִיבִי וְאֶת הַבֵּן שֶׁל

מִשֶּׁפָּחַתָּ אָרְבֵּל.

אֶפְשָׁר לְהִתְחַשְׁמֵל, אֶפְשָׁר לִפֹּל מִגַּב

שֶׁל סוּס בִּרְכִיבָה,

לָעוֹלָם יֵשׁ מִצַּבֵּי רוּחַ וְרַק לִפְעָמִים זוֹ רוּחַ טוֹבָה,

לִפְעָמִים הוּא כָּעוּס, הוּא נִהְיָה מְגֻשָּׁם,

דּוֹחֵף מִישֶׁהוּ מִצּוּק, מֵרִים גַּלִּים גְּבוֹהִים בַּיָּם,

נַחֲשִׁי צֶפַע מִזְדַּחְלִים בַּחֲשֵׁכָה. אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת,

אַל תַּהֲפֹךְ אֶת זֶה לַבְּדִיחָה,

אֲנִי פּוֹחֶדֶת שֶׁתָּמוּת

כְּשֶׁאֲנִי רוֹאָה יַלְדָּה קְטַנָּה

שׂוֹחָה בְּלֹא לִוּוּי מְבֻגָּר בַּבְּרֵכָה

אוֹ כְּשֶׁמְּדַוְּחִים עַל חֵפֶץ חָשׁוּד בְּתַחֲנַת הָרַכֶּבֶת,

וּכְשֶׁאַתָּה בַּדָּרוֹם וַאֲנִי בַּצָּפוּן

לִפְעָמִים אַתָּה לֹא עוֹנֶה

לַטֶּלֶפוֹן כַּמָּה שָׁעוֹת,

וְהַתְּמוּנָה מַתְחִילָה לְהִצָּרֵב לִי בָּעֲצָמוֹת,

בְחִישַׁכוֹן הַלֵּב אֲנִי לֹא מַצְלִיחָה

לְהַבְדִּיל בֵּין דִּמְיוֹן לַמְּצִיאוּת.

אַל תַּהֲפֹךְ אֶת זֶה לִבְדִיחָה, זֶה נָכוֹן.

בְּכָל רֶגַע אֶפְשָׁר לָמוּת.